נהיגה תחת השפעת סמים היא עבירה מסוכנת ותופסת את המקום הראשון בין העבירות המסוכנות ביותר שעשויות לפגוע ברישיון הנהיגה של הנהג. לפי הסטטיסטיקה, אחד מתוך כל ארבעה צעירים מעשן קנאביס בפרקי זמן שונים.
הסיכון הגדול ביותר לרישיון מתגלה בשל כך שאף לאחר מספר שעות מהשימוש, שרידי הקנאביס עשויים להימצא בגופו של הנהג ויכולים להשפיע על הפעילות שלו עד מועטים שבועות לאחר מכן.
לעיתים, מדובר בכמויות של כליה בודדת של סם כמו המרכיב הפעיל בחשיפה לקנאביס. למרות כך, החוק הופך את העבירה לנהיגה תחת השפעת סם לעבירה בפרקטיקה, ואין צורך להוכיח את השפעת הסם על הנהג. כך, אם ישנם שרידי אלכוהול בגוף הנהג בכמות אסורה ובדיקת המאפיינים מציגה תוצאות חיוביות, הנהג יחשב כי הוא נמצא במצב של שכירות, אף שאין השפעה ברורה של האלכוהול והבדיקה תואמת את התקנות החוק.
לכן, כמו שאין צורך שהנהג יהיה שיכור כדי להיות עביר בנהיגה בשכירות, כך גם לא נדרש שהנהג יהיה בהכרח מושפע מהסם כדי להיות עביר בנהגת רכב תחת השפעת סם.
אך כדי להוכיח חשד לנהיגה תחת השפעת סם, על השוטר לספק מספר הוכחות. החשד עשוי להיעורר מתוך התנהגות הנהג, כגון נהיגה מוזרה ומוסרת, וכן במקרים בהם הנהג מופיע עם עיניים אדומות או מבצע פעולות תקשורת בצורה מוזרה ואיטית. לחומר מריחת הרכב של הנהג ריח של סם יכול גם להעיר חשד. החשד תלוי באם הנהג נוסע לבדו ברכב או יש לו נוסעים נוספים, וכך ניתן לטעון שהשימוש בסם הוא לא שלו אלא של הנוסעים האחרים.
עם זאת, חשיבות העיניים האדומות כתופעה חשודה לשימוש בסם אינה תמיד מאפשרת להגיע למסקנות מוחלטות.
חשד לנהיגת תחת השפעת סמים הוא חשד שמתעורר על פי התנהגות הנהג ברכב. בכדי לחשוד, השוטר יכול לציין כי רכב הנהג נוסע בצורה מוזרה ונסטה מהסגנון הרגיל. החשד יכול גם להתעורר אם הנהג מציג סימנים חיצוניים של השפעת סמים, כמו עיניים אדומות, התנהגות מוזרה, דיבור איטי וריח מיוחד ברכב. החשד לשימוש בסם תלוי במקרה ספציפי, כגון אם הנהג נוסע לבדו או עם נוסעים נוספים ברכב.
נהיגה תחת השפעת קנאביס רפואי היא נושא מרתק בעולם המשפט הישראלי. במקרים שבהם הנהג משתמש בקנאביס רפואי בהיתר משרד הבריאות, נופלים תהליכים משפטיים מעניינים שעליהם יש לקחת סעיף.
כאשר מדובר בהודאה בשימוש בסם בפני שוטר בשטח ציבורי ללא אזהרה מראש, חשוב לציין שהבדיקה הראשונה היא בדיקה סמויה ולכן היא נדרשת הוכחה כלשהי על פי החוק. בניגוד לכך, במידה ואדם סורב להיבדק לגילוי סם, הסירוב עצמו מהווה הוכחה פרטנית כפי שמפורט בחוק. אף אחד אינו יכול לכפות על אדם להיבדק לגילוי סם כפי שאין אפשרות לכפות על מישהו לקבל חיסון נגד קורונה. תוצאת הסירוב יכולה לשמש כראיה נגד האדם ומוכיחה כי המדובר במי שנוהג תחת השפעת סם וההבדל הגדול בין בדיקה לגילוי אלכוהול לבין בדיקה לגילוי סם הוא בכך שהבדיקה עצמה היא בדיקה פולשנית ומסמנת חשד כמובן.
הרשעה בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים היא עבירה רצינית שגורמת לנהג לאבד את רישיון הנהיגה שלו. כדי להרשיע נהג בעבירה זו, יש להוכיח שניתן דגימת שתן לנהג ושהתוצאה מראה חשד לשימוש בסם. עם זאת, חשוב לציין שמסירת הדגימה היא בחינם ושהנהג יכול לסרב לסירוב למסירתה. במקרים שבהם הנהג מסרב לסירוב, נחשב כאילו הוא נהג תחת השפעת סם וייענש בפסילת רישיון נהיגה למשך לפחות שנתיים.
בנוסף, כל הלנת סמים, תהיה לזרוע החשד הרלוונטי לסמים יותר חדש וממוקד, כלומר כל חשד בשימוש בסם יחייב שיהיה פער זמן קצר וברור מאוד נגד המדדים האחרים, כך שיהיה אפשר לשמש חשד כדי לקבוע את החיוב במתן דגימת שתן ובתוצאה מכך גם לסרב לבדיקה.
כאשר מדובר בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, תהיה לדבוק לטפסי השוטר שמילא את הטפסים כאשר רואים בשגרה את ההסבר והסירוב, והסרטון ממצלמות הגוף יכול לעורר ספק בהקשר לאמינות הטפסים ששמילא השוטר. בכל זאת, על עורך הדין שעוסק בתיקים מסוג זה למצוא את ההבדלים בין הטפסים והסרטון שמציג את המציאות באופן אובייקטיבי יותר.
כמו כן, כדי להגיש תביעה בהליך זה, נדרש הוכחה נרחבת של המאפיינים של הסמים בגוף הנהג. בדיקת המאפיינים היא בדיקה שאינה חובה על פי החוק, אך תוצאותיה יכולות לשפוט על החשישות של הנהג לשימוש בסם ועל חמירות העבירה. לעומת זאת, אם בדיקת המאפיינים נערכת באופן לא תקין, יש אפשרות שהיא תשמש כראיון חוזר בנוגע לחיוב הנהג.
בכל העבירות הנוגעות לנהיגה תחת השפעת סמים, מגמת בתי המשפט היא להפחית את הענישה ממה שהייתה בעבר. קצין המשטרה צריך לקחת בחשבון את הצדדים הבאים לעומת נהיגה בשכרות, כמו רמת הליקויים בעבודה של השוטר, ההיסטוריה התעבורתית של הנהג ומידת הנזק שהוא יכול לגרום. רישיון הנהיגה של הנהג יפסל במשקל של תקופה של 30 יום על ידי קצין המשטרה, אך תוך כדי הליך תקופת הפסילה, בית המשפט יכול להקצין את תקופת הפסילה לתקופה המגעת לארבעה עד שישה חודשים. חשוב לציין כי במקרים מיוחדים, ניתן גם לשנות את סוג הרכב שהנהג רשאי לנהוג בו לאחר פסילת רישיון הנהיגה שלו.
במקרים שבהם המהלך מתרחש בחזרה, ניתן לבקש מבית המשפט לבטל את איסור השימוש.
בנוסף, כאשר הנהג הוא בעלים נכה וזה עשה כל שניתן למנוע נהיגה שיכורה, ניתן להעתיר נגד איסור השימוש.
מטרת הסנגור בעבירות נהיגה תחת השפעת סמים היא להפחית את הענישה ולקבוע ענישה הולמת יותר, בהתאם לנסיבות המקרה.