המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (רלב״ד) הוא הגוף המוסמך והרשמי המאושר על ידי משרד הרישוי לבחינת כשירותם הרפואית של נהגים וכמוהם, המכונה במשרד הבריאות גם כ"רופא המומחה". חשיבותו הגבוהה של המכון הרפואי מבטאת עצמה בכך שממנו תלויות ההחלטות לגבי רישיונות הנהיגה של הנהגים והיכולת שלהם לבצע את תפקידם בצורה בטוחה על הכבישים.
המכון הרפואי מוסמך לפסול את רישיון הנהיגה של נהג או להימנע מהענקת רישיון נהיגה כלל, על סמך המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. כאשר נהג מוזמן לבדיקות רפואיות במכון ונמצא במצב בו הוא לא כשיר לנהיגה, רשיונו יימסר לרשות הרישוי בדרך כלל לתקופה של שנה אחת, אחריה יהיה זכאי לקבל בדיקות רפואיות מחדש.
במקרים בהם קיימת מסוכנות או חשש למסוכנות פוטנציאלית של הנהג לגבי משתמשי הדרך, יידרש הנהג לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים לפני שיוכל לשוב ולנהוג. השיקולים של המכון הרפואי משתנים ומותאמים בהתאם למקרה הספציפי והם מבוססים על הנתונים הרפואיים והמקצועיים של הנהג.
במהלך השנה, יותר מ-40,000 נהגים מתבקשים להתייצב לבחינות במכון הרפואי. רובם מוזמנים לבדיקות פיזיות במכון, במסגרתן המכון מדרג את הכשירות הרפואית של הנהג.
הערעור על החלטת המכון הרפואי ניתן לבצע באמצעות פנייה לועדת ערר שבידיה לפסילת הרישיון. הנהג זכאי לערער תוך 30 יום מרגע קבלת ההמלצה מהמכון הרפואי. ועדת ערר בדרך כלל מתקיימת בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר והיא מורכבת משלושה רופאים. חשוב לדעת שבמקרים בהם נדרש הערעור, הנהג יישאר במעמד הרפואי הקודם עד שהערעור יוחזר. זאת אומרת, נהג שכשירותו נדחתה יקבל דין סופי בעניין הרפואי בעת שנה, ורק לאחר תום תקופה זו יהיה זכאי להבדיקות מחדש. במקרים מסוימים, כאשר יש חשש למסוכנות גבוהה יותר, המכון הרפואי יכול לפנות את הנהג לבדיקה רפואית נוספת על מנת לקבוע את מצבו הפיזי והרפואי.
מומלץ לנהג להעריך האם יש צורך בערעור על ההחלטה הרפואית של המכון, ולקבל תמיכה ממומחה רפואי כמו פסיכיאטר או מומחה אחר בתחום הרפואה הספציפית. במקרים בהם המומחה הרפואי מעריך כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, כדאי לוותר על הערעור כאשר יש חשש מתקופה ארוכה יותר של המתנה עד לביצוע בדיקות חדשות. לוועדת הערר רצוי להיות ייצוג מוסמך של עורך דין תעבורה שיכול להגן על זכויות הנהג ולהבטיח כי קולו ישמע.
בדרך כלל, הודעת החלטת ועדת הערר אינה מועברת ישירות לנהג. רשות הרישוי מעבירה לו את ההחלטה באמצעות דיווח רשמי. ועדת הערר יכולה לדחות, לקבל או להפנות את הנהג לבדיקה רפואית מטעמה.
ערעור ניתן לביצוע על החלטת ועדת הערר תוך עשרה ימים ממועד קבלת ההחלטה באמצעות פנייה לבית המשפט המחוזי באזור מגוריו של הנהג. חשוב לציין כי הערעור נערך במסגרת משפטית בלבד ואינו כולל תקן רפואי. למערער אין אפשרות לטעון שהוא כשיר רפואית לנהיגה, משום שהחלטת ועדת הערר היא סופית בעניין הרפואי. ערעור ניתן להכניס על סמך טיעון משפטי, כגון טענה על פרטיות ההליך או טענה לאי הוגנות של הוועדה.
לעיתים נדירות קורה שבית המשפט מתערב בהחלטת ועדת הערר. במקרים אלה, ייקבע על ידי בית המשפט המחוזי האם לבטל או לצמצם את החלטת הוועדה. רשות הרישוי כיום כבר אינה משתמשת בסמכות פסילת הרישיון, ובמקום זאת, יש להגיש ערעור לבית המשפט.